אולי תתבגר כבר, מתי תתחיל להיות בן אדם…

אולי תתבגר כבר, מתי תתחיל להיות בן אדם…

אני עומד לתת לכם מתנה ולבקש מכם לעזור לי להפיץ את המתנה הזו בעולם.

אני רוצה ספר לכם על משפט אחד. משפט שעזר לי לחזור לחיים. אבל קודם סיפור:

 

מכירים את זה שדווקא האנשים שאתם הכי אוהבים, לפעמים רוצים שתהיו מישהו אחר?

למה אתה מדבר ככה, תפסיק להתנהג ככה, אולי תתבגר כבר, מתי תתחיל להיות בן אדם…

 

לפני כמעט עשרים שנה התחלתי לגלות שכשמופעל עלי לחץ להיות מישהו אחר ממי שאני, באופן אוטומטי אני מיד קופא במקום, לפעמים מתחיל להסביר או להתנצל, לפעמים מתקיף חזרה או פשוט בורח. בכל מקרה זה עושה לי לא נעים בגוף.

 

זה עושה לי כיווצים בסרעפת… ועוצר לי את הנשימה. עושה כואב בבטן ובראש… וככה, כשאני מכווץ המוח מתחיל לטחון: אולי באמת אני לא בסדר, אני חייב להשתנות, ובכלל נראה שכולם לא בסדר וכולם צריכים להשתנות. ואז, רק אז כשהעולם ישתנה, רק אז יהיה לי טוב.

 

לפעמים זה נראה כאילו כבר 2500 שנה לפחות אנחנו מחכים שהעולם יהיה טוב יותר ואז אולי נתחיל שוב לנשום שוב, לא?

 

ולא בא לי לחכות עוד אלפיים חמש מאות שנה עד שהעולם אולי ישתנה ויהיה פה טוב.
בא לי…שיהיה לי…טוב…עכשיו.

 

אבל אז, לפני עשרים שנה, לא כל כך ידעתי מה לעשות.

 

איש חכם אחד אמר לי שבמצבים כאלו לפעמים עדיף לא לעשות ולימד אותי תרגיל פשוט:

במקום להגיב ללחץ, אני עוצר לרגע, עוצם עיניים, מוציא את האוויר הישן מהגוף, שואף אויר חדש ובשקט בשקט מחזיר את עצמי לעצמי.

 

ופתאום התחלתי להסתכל על זה מזווית אחרת. אולי, רק אולי, אני בסדר, בדיוק כמו שאני, וגם אתה בסדר בדיוק כמו שאתה, וגם את, והוא והם, ופתאום לרגע, לרגע אחד כולנו בסדר,

 

ולרגע, לרגע אחד, הכול נראה לי בסדר.

 

 

אז התחלתי לשים לב. לשים לב ללחץ שמופעל עלי להיות מישהו שהוא משהו, לחץ שבא מבחוץ או מתוכי, ולהשהות תגובה מולו. ולנשום. ולהפתעתי גיליתי שכשהלחץ עובר, (והוא עובר), אני שוב נהיה בסדר, והכל נהיה בסדר יחד איתי. ונורא נעים לי להיות ככה.

 

וכששוב מבקשים ממני להיות מישהו אחר אני אומר בשקט

(והנה מגיע המשפט שהציל לי את החיים):

 

אני אני,

נעים לי להיות אני.

 

 

אז התחלתי להתאמן בלהיות אני ועם הזמן גיליתי שכשאני נותן לעצמי אישור להיות מי שאני, אני מאושר. כשאני אוהב אותי כמו שאני עכשיו אני מקבל את עצמי במתנה.

 

 

 

מתוך השקט שנבנה בי, פרץ ממני גל של יצירתיות שביקש לחלוק את השפע שחוויתי עם העולם. עכשיו אני רוצה לעזור לכל אדם, קטן וגדול, בארץ ובעולם, לקבל את עצמו במתנה.

 

כך הוצאתי את הספר “אני במתנה”, שנחטף מהמדפים, קיבל תשבוחות בתקשורת והפך רב מכר באמזון. חברתי לעדי דביר, שהקימה את עמותת אח”י – אלטרנטיבות חינוך בישראל, ויחד הכשרנו מנחים של “קשיבות” (מיינדפולנס), איתם אנחנו עובדים עם ילדים בבתי ספר שונים לפיתוח יכולות הקשב שלהם ולהתחברות למי שהם.

 

השנה נולדה גם ערכת קלפי רגשות מיוחדת שעוזרת לילדים להתחבר לרגשות שלהם, לבטא אותם וללמוד להפעיל אותם לטובתם.

 

העבודה הזו מביאה כל כך הרבה טוב לעולם, ירידה ברמת האלימות בבתי הספר, גידול ברווחה של הילדים וצוות ההוראה, שיפור בהישגים ועלייה במפלס השמחה. עד כדי כך שההורים באו לשאול מה אנחנו עושים טוב לילדים שלהם, וביקשו גם.

 

אז לכם כרגע יש הזדמנות להיות שותפים למתנה שלי לעולם, לתת לכל ילד אישור להיות הילד המיוחד שהוא, כדי שיגדל להיות המבוגר המיוחד שהוא, שיגדל את ילדיו להיות הילדים המיוחדים שהם – מתנות לעצמם, מתנות לעולם. כשילד מקבל אישור להיות מי שהוא, הופך לילד מאושר.

 

 

איך אתם יכולים לעזור:

לתמיכה בפרויקט “אני במתנה” לחץ כאן.

להפצה של המסר בפייסבוק לחץ כאן.

 

 

אין תגובות

כתוב תגובה

Open chat
צריכים עזרה?
היי
איך אוכל לעזור לך?
דילוג לתוכן